אוצרות: איתן שריף, מאירה אסיאו
הכיסא הוא מהאובייקטים המזוהים, היומיומיים והטעונים ביותר בעולם העיצוב. הוא נושא על גבו היסטוריה של טכנולוגיה, תרבות, גוף וזהות, ובו בזמן ממשיך לשמש שדה פתוח לניסוי, לפרשנות ולחדשנות.
התערוכה מציגה עבודות של סטודנטים לתואר בעיצוב תעשייתי במחלקה לעיצוב בשנקר, אשר נוצרו במסגרת קורס עיצוב רהיטים בעשור האחרון. דרך נקודת מוצא אחת – הכיסא – מציעים המשתתפים קשת רחבה של פתרונות, עמדות ושאלות עיצוביות: בין פונקציה לביטוי, בין מסורת לחדשנות, בין חומר, מבנה וחוויית משתמש.
כולם מכירים כיסאות, כולם ישבו עליהם אינספור פעמים. ואף על פי כן, דווקא האובייקט הפשוט הזה הפך לנושא יסוד בלימודי עיצוב ברחבי העולם. כמעט בכל מחלקה לעיצוב, בישראל ובעולם, קיים קורס המוקדש לכיסאות — קורס בסיסי שעליו נשענים כל הקורסים הבאים.
כדברי ניל ננר, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר: „בכל מדיום יש יחידת יסוד שעליך לשלוט בה לפני שתוכל להתקדם. בטיפוגרפיה זו האות — האות א׳ תמיד תהיה א׳. במחלקה שלנו זו הכיסא; הוא חלק מה־א־ב שלנו.”
קורס כיסאות הוא מסגרת פדגוגית ייחודית ללמידה מבוססת אובייקט. במסגרתו, הכיסא מתפקד כטקסט פתוח שעל הסטודנטים ללמוד ולכתוב מחדש, כיחידת יסוד המלמדת את שפת העיצוב, וכמעבדה לחקירת טכנולוגיה, חומרים, תרבות וזמן. הכיסא נבחן לא רק כפתרון הנדסי, אלא גם ככלי להתבוננות בזהות, בזמן ובתרבות. הכיסאות שנבנים במהלך הקורס אינם מתקיימים בוואקום. הם חלק משרשרת עיצוב רציפה המשתרעת מברונו מונארי ואנצו מארי ועד לכיסא המונובלוק הפלסטי הלבן, הנפוץ והמוכר. „הכיסא הוא על-זמני,” אומר פני ליבוביץ' אחד מנחי הקורס. „הכללים שחלו על הכיסא הראשון חלים גם על שלך. ובכל תקופה הוא נטען במשמעות חדשה.”
בשלב מסוים במהלך הסמסטר, הכיסא עצמו הופך למורה. הוא מספק לסטודנטים משוב מידי ומדויק, ודורש מהם לעצור, להאט, להתבונן לעומק, לזהות את הכללים הסמויים של תהליך העיצוב ולבחון את נוכחותו המובנת מאליה של הכיסא. כך, לאורך הסמסטר, הקורס מאפשר דיון פילוסופי וחברתי מתמשך, המתקיים לצד העבודה המעשית.
כל פריט באוסף זה הוא עדות למחשבה, לאינטואיציה, לשיקולי חומר ולרגעי פליאה. הצבתם זה לצד זה חושפת מארג עשיר של למידה: כיסאות שנולדו מתוך טעות, כיסאות שנבנו במיומנות רבה, כיסאות בהשראת מסורות עתיקות לצד חומרים אקראיים. יחד הם יוצרים אטלס של למידה וחומר, המזמין את המבקרים לקרוא אותו כהיסטוריה של סגנונות, כנרטיב של אבולוציה או מהפכה, או פשוט כטקסט על ההנאה שבעצם המלאכה.
התערוכה מבקשת להזמין את הצופה להתבונן בכיסא לא רק כאובייקט לשימוש, אלא כאמירה: על האופן שבו אנו יושבים, נחים, מתכנסים וחיים. זהו מבט אל דור העתיד של המעצבים, הבוחן מחדש אובייקט מוכר ומציע לו משמעויות חדשות.
שעות פעילות גלריית המכבסה בגשר הזיו:
ה' 10:00-14:00
ו' 10:00-14:00
ניתן לתאם ביקורים לקבוצות ויחידים: 050-8680584
